הילד שלי הוא הכי הכי...


הילד שלי הוא הכי הכי...

בס"ד

הילד שלי הוא הכי הכי...

ישנם ילדים מאד מוכשרים. טוב, זה לא חדש.

יש ילדים שנולדו מאד מאד. מאד חכמים, או מאד ציירים. מאד יפים, או מאד שרים. מאד חשבונאים או כאלה שהכל זוכרים. נו. עד כאן מצויין.

אך הבעיה שפעמים יותר מדי דואגים להזכיר להם זאת. דואגים להזכיר להם עד כמה המתנות שהם נולדו אותם – ניפלאות, עד שהילדים הללו מתחילים להאמין שהכשרונות הללו – הם בזכותם, בזכות עצמם!

עם הזמן, ילדים אלו עלולים להתאמץ פחות ופחות, ואפילו, חלילה, להשניא את הסביבה עליהם.

אז מה עושים??

איך עם המצב מתמודדים?

והרי באמת הם מיוחדים ויוצאים מן הכלל במתנות שאותם קיבלו!

אז הנה לכן עצה:

כשילד כזה מתאמץ, משתדל, ודווקא כן משיג משהו בבחירתו, ולא מכיוון שכך נולד – במצב כזה נשים לכך את ליבנו ונעניק לו עידוד שופע:

הנה, התאמצת השתדלת והצלחת. אני מאד מעריכה זאת. ישנם כשרונות שאתם נולדת, או שבהם בורכת, וזה לא בידיים שלך, אך מה שלא בטבע שלך, ושרכשת בעמל ויזע- אני מאד מוקירה!

ממילים כנות שכאלה, וע"י העידוד החיובי ושימת הלב שלנו למאמציו- יקבל ילדינו מוטיבציה להמשיך ולהתאמץ,

                      לפעול ולהתקדם ו... להצליח!!!