🦢 WIN-WIN 🦢 איזו חיה זו?

בעולם העסקים וההתפתחות האישית

מרבים לדבר על חשיבות ה:WIN-WIN

כלומר: מנצח = מנצח.

התפיסה העומדת מאחורי זה היא

שבחיים בכלל ובעסקים בפרט

חשוב מאד לא לבוא בגישה לוחמנית ומתנגחת

אלא לייצר שיתופיי פעולה

ולוודא ששני הצדדים ייצאו מרווחים.

עד כן נשמע מצוין, אכן?

גם אני חשבתי כך. עד שקראתי את דבריו של הרב אהרון לוי. זה מבני ברק. של ערכים.

דבריו ממש האירו את עיניי

אז בחרתי לשתף אתכם גם-כן:

מובא בפרקי אבות-

"ארבע מדות באדם:

 האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרין זו מידת סדום

 שלי שלך ושלך שלי עם הארץ 

שלי שלך ושלך שלך חסיד 

ושלך שלי ושלי שלי רשע"

אם כך-

וודאי שזה שרוצה שמה ששייך לשני יהיה שלו, זה מכוער. לכן הוא נקרא רשע.

ומובן גם שמי ששומר את שלו לעצמו ומשאיר את השייך לחברו אצל חברו

זה סוג שת תקיעות גורם לקיפאון בייחסי בני אדם,

אך מה רע ב"שלי שלך-ושלך שלי"? או במילים אחרות "WIN-WIN"???

אכן אין זה רע. זו דרך ארץ.

כלומר:

על מנת שהארץ תתקיים, וייעשה מסחר בין אנשים

חשוב מאד שיתקיים סחר חליפין ושיתופיי פעולה. זו דרך העולם

ובלשון חז"ל: דרך ארץ.

אבל חז"ל מרוממים אותנו למדרגה גבוהה יותר!

חז"ל רוצים להביא אותנו למדרגת חסיד - כלו' - מתחסד עם קונו

ולא רק ע"פ דין או ע"פ דרך ארץ.

ולכן מלמדים אותנו דבר שהוא מעל הטבע האנושי.

לדבר הזה קוראים: נתינה!

נתינה זה ללא קבלת תמורה! נתינה זה לתת לשני מה שחסר לו

בלי לצפות לתמורה כלשהי: לא כספית וגם לא ל"תודה-רבה".

נתינה היא גם מה שהשני זקוק לו

ולא מה שאתה מחליט בעבורו.

זו נתינה אמתית.

זו נתינה עוצמתית.

זו נתינה שמרוממת אותנו 

גם בעסק, גם בעבודה

ובייחוד בבית פנימה!

אפשר גם WIN-WIN

אך הרבה יותר כיף זה: שלי שלך-שלך שלך.

תתחילו ליהנות! תתחילו לתת!

שלומית